דליות האשך: מהן הסיבות, האם זה מסוכן וכיצד מטפלים?

עודכן לאחרונה: 11.6.2026, 16:18:25

וריקוצלה, או דליות האשך, היא הרחבה של הוורידים המנקזים את האשך. מצב שכיח זה דומה לדליות ברגליים, והוא מופיע אצל כ-15% מהגברים. כשל במסתמי הוורידים גורם לווריקוצלה, והיא מהווה את אחד הגורמים המובילים והברי-טיפול לאי-פוריות הגבר. לעיתים קרובות, גברים אינם חשים בדליות האשך, אך הן עלולות לגרום לכאב או להשפיע על ייצור הזרע.

מבוא: מהי וריקוצלה ומדוע חשוב להכיר אותה?

מצב רפואי זה מתאר התרחבות והתפתלות של ורידים בתוך שק האשכים, במקלעת הוורידים המכונה פמפיניפורם (Pampiniform plexus). תפקידם של ורידים אלו הוא לנקז דם מהאשכים חזרה למערכת הדם המרכזית. כאשר המסתמים בתוך הוורידים אינם מתפקדים כראוי, הדם אינו זורם ביעילות. כתוצאה מכך, הוא נוטה להצטבר, מה שגורם לוורידים להתנפח ולהתרחב.

תופעה זו נפוצה בקרב גברים צעירים ומתבגרים. היא מופיעה בדרך כלל בצד שמאל של שק האשכים מסיבות אנטומיות. אף על פי שתופעה זו אינה גורמת לתסמינים רבים, חשוב להכיר אותה. היא עלולה להוביל לשלוש בעיות עיקריות: כאב או אי-נוחות באשך, פגיעה בגדילת האשך (אטרופיה) והשפעה שלילית על פוריות הגבר.

הבנת הגורמים: מדוע דליות האשך מתפתחות?

הסיבה המדויקת להיווצרות דליות אשך אינה תמיד ברורה. עם זאת, המנגנון המרכזי קשור לכשל בתפקוד המסתמים החד-כיווניים המצויים בוורידי האשך. מסתמים אלו אמורים למנוע מהדם לזרום אחורנית (רפלוקס) בשל כוח הכבידה. כאשר מסתם אחד או יותר אינו נסגר לחלוטין, דם מצטבר בוורידים, הלחץ בתוכם עולה, והם מתרחבים.

הסיבה האנטומית לשכיחות בצד שמאל

בכ-85% מהמקרים, דליות האשך מופיעות בצד שמאל. הסיבה לכך טמונה במבנה האנטומי הייחודי של מערכת הוורידים בצד זה. וריד האשך השמאלי ארוך יותר מהימני ומתנקז לווריד הכליה השמאלי בזווית ישרה של 90 מעלות. מבנה זה יוצר לחץ גבוה בווריד השמאלי ומקשה על ניקוז הדם, בניגוד לווריד האשך הימני שמתנקז בזווית חדה יותר לווריד הנבוב התחתון, שם הלחץ נמוך יותר.

כאשר דליות אשך מופיעות בצד ימין בלבד או מתפתחות באופן פתאומי בגיל מבוגר, נדרשת בדיקה מעמיקה יותר. בדיקה זו נועדה לשלול אפשרות של לחץ חיצוני על הווריד. לדוגמה, ייתכן לחץ כתוצאה ממסה בטנית או מגורם אחר החוסם את זרימת הדם.

תסמינים ואבחון: כיצד מזהים דליות האשך?

אבחון דליות אשך מתחיל בדרך כלל בזיהוי תסמינים על ידי המטופל, או בבדיקה גופנית שגרתית אצל אורולוג. גברים רבים אינם חווים כל תסמינים. למעשה, המצב מתגלה במקרה במהלך בירור בעיות פוריות.

סימנים ותסמינים שכיחים

כאשר תסמינים מופיעים, הם לרוב כוללים:

• תחושת כבדות או כאב עמום: תחושה זו מופיעה לרוב באשך השמאלי. היא מתגברת לאחר עמידה ממושכת, מאמץ גופני או בסוף היום.
• מראה ותחושה של "שק תולעים": ניתן לראות או למשש ורידים מורחבים בשק האשכים.
• הבדל בגודל האשכים: האשך בצד הפגוע עשוי להיות קטן יותר (אטרופיה) בשל פגיעה בהתפתחותו.
• בעיות פוריות: קושי להרות לאחר שנה של ניסיונות.

תהליך האבחון המקצועי במרפאה

אבחון מדויק הוא המפתח לקביעת הטיפול הנכון. לכן, כחלק מתהליך האבחון במרפאתנו, אנו מבצעים מספר שלבים:

1. בדיקה גופנית: האורולוג ממשש את שק האשכים במצב עמידה. לעיתים קרובות, הוא מבקש מהמטופל לבצע את 'תמרון ולסלבה'. תמרון זה (נשיפה החוצה תוך כדי סגירת הפה והאף) מעלה את הלחץ התוך-בטני ומבליט את הוורידים המורחבים.
2. דירוג קליני: על סמך הבדיקה, אנו מדרגים את דליות האשך בסולם של 1 עד 3. דרגה 1 היא הקלה ביותר, וניתן למשש אותה רק בזמן תמרון ולסלבה. לעומת זאת, דרגה 3 היא החמורה ביותר ונראית לעין גם ללא מישוש.
3. אולטרסאונד דופלר של שק האשכים: בדיקת הדמיה זו היא כלי עזר חיוני. היא מאשרת את האבחנה, מודדת את קוטר הוורידים ובודקת את חזרת הדם (רפלוקס). בנוסף, הבדיקה שוללת סיבות אחרות לתסמינים.
4. בדיקת זרע: כאשר עולה חשש לפגיעה בפוריות, בדיקת זרע הכרחית. היא מסייעת להעריך את כמות, תנועתיות ומורפולוגיה (צורה) של תאי הזרע.

השפעת וריקוצלה על פוריות הגבר

הקשר בין דליות האשך לאי-פוריות הגבר מבוסס היטב. למעשה, מצב זה הוא הגורם הניתן לזיהוי בכ-40% מהגברים המאובחנים עם אי-פוריות ראשונית (כלומר, קושי להרות בפעם הראשונה). הצטברות הדם הוורידי באזור האשך פוגעת בסביבה העדינה הנדרשת לייצור זרע תקין.

מנגנוני הפגיעה בייצור הזרע

ההשפעה השלילית נובעת מכמה גורמים משולבים:

• עלייה בטמפרטורה: האשכים ממוקמים מחוץ לגוף. כך הם שומרים על טמפרטורה הנמוכה ב-2-3 מעלות מטמפרטורת הגוף, תנאי חיוני לייצור זרע. הצטברות הדם החם בוורידים המורחבים מעלה את הטמפרטורה המקומית ומשבשת את התהליך.
• עקה חמצונית (Oxidative Stress): זרימת דם לקויה גורמת להצטברות רדיקלים חופשיים. רדיקלים אלו פוגעים ב-DNA של תאי הזרע ובממברנות שלהם.
• שיבושים הורמונליים: ייתכן לחץ על תאי ליידיג באשך, האחראים על ייצור טסטוסטרון. מצב זה עלול להוביל לרמות נמוכות יותר של ההורמון החיוני הזה.

כתוצאה מכך, בדיקת הזרע עשויה להדגים ספירת זרע נמוכה (אוליגוזואוספרמיה), תנועתיות ירודה (אסתנוזואוספרמיה) ושיעור גבוה של תאי זרע בעלי צורה לא תקינה (טרטוזואוספרמיה). למידע נוסף על וריקוצלה והשפעתה, קראו בעמוד המידע המקיף שלנו.

אפשרויות טיפול בדליות האשך

לא כל מקרה של דליות האשך דורש טיפול. אנו מקבלים את ההחלטה על התערבות לאחר שקלול מספר גורמים. גורמים אלו כוללים כאב משמעותי, אטרופיה של האשך (במיוחד אצל מתבגרים), או פגיעה מוכחת בפוריות עם מדדי זרע לא תקינים.

ההחלטה על טיפול היא אישית, ואנו מתאימים אותה לכל מטופל. מטרתנו היא לא רק לטפל במצב הפיזי, אלא לשפר את איכות החיים ולהעניק פתרון יעיל לבעיות כאב או פוריות.

מעקב וטיפול שמרני

במקרים של מצב אסימפטומטי זה, כאשר אין השפעה על גודל האשך או על הפוריות, מסתפקים במעקב תקופתי. מעקב זה יכלול בדיקה גופנית ובדיקות אולטרסאונד כדי לוודא שאין החמרה. עבור אי-נוחות קלה, ניתן להיעזר בתחתוני תמיכה ובתרופות נוגדות דלקת לפי הצורך.

טיפול כירורגי (וריקוצלקטומיה)

הטיפול הכירורגי הוא הגישה הנפוצה והיעילה ביותר לתיקון וריקוצלה. מטרת הניתוח היא לקשור או לחסום את הוורידים המורחבים. באופן זה, הדם יוסט לוורידים תקינים. קיימות כמה טכניקות, אך הגישה המיקרו-כירורגית נחשבת כיום ל"סטנדרט הזהב".

במרפאתנו, אנו מתמחים בגישות מתקדמות וזעיר-פולשניות, כגון וריקוצלקטומיה מיקרוסקופית. בשיטה זו, המנתח משתמש במיקרוסקופ ניתוחי כדי לבצע חתך קטן באזור המפשעה. המיקרוסקופ מאפשר זיהוי מדויק של כל הוורידים הבעייתיים וקשירתם, תוך שימור קפדני של עורק האשך, צינור הזרע וכלי הלימפה. יתרונותיה של גישה זו כוללים שיעורי הצלחה גבוהים (מעל 90%). בנוסף, קיים סיכון נמוך משמעותית לסיבוכים כמו הידרוצל (הצטברות נוזלים) או חזרה של הבעיה.

אמבוליזציה (צנתור)

זוהי חלופה לא-כירורגית המבוצעת על ידי רדיולוג פולשני. הוא מחדיר צנתר לווריד במפשעה או בצוואר, ומזריק חומר הסותם את הוורידים המורחבים. היתרון הוא היעדר חתך ניתוחי. עם זאת, החסרונות כוללים חשיפה לקרינה, שיעור הישנות גבוה יותר בהשוואה לניתוח מיקרו-כירורגי, ופוטנציאל לסיבוכים ייחודיים להליך.

החיים לאחר הטיפול: למה לצפות?

ההחלמה מניתוח וריקוצלקטומיה מיקרו-כירורגית מהירה בדרך כלל. למעשה, רוב המטופלים חוזרים לפעילות משרדית קלה תוך ימים ספורים. עם זאת, עליהם להימנע ממאמץ גופני משמעותי למשך כשבועיים-שלושה. כאב לאחר הניתוח לרוב קל, וניתן לשלוט בו באמצעות משככי כאבים רגילים.

לאחר הטיפול, שיפור בכאב או באי-הנוחות לרוב מורגש תוך כמה שבועות. אם הטיפול בוצע על רקע של אי-פוריות, יש להמתין כשלושה עד שישה חודשים לפני ביצוע בדיקת זרע חוזרת. זאת מכיוון שתהליך ייצור הזרע (ספרמטוגנזה) אורך כשלושה חודשים. מחקרים מראים שיפור משמעותי במדדי הזרע בכ-60-70% מהמטופלים, ושיעורי הריון טבעי עולים משמעותית לאחר התיקון.