סרטן ערמונית

סרטן הערמונית הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל. בכל שנה מאובחנים כ- 2500 חולים בסרטן הערמונית. הסיכון לחלות בסרטן ערמונית הינו גבוה יותר כאשר קרוב משפחה בדרגה ראשונה (אב או אח) אובחן עם סרטן ערמונית או קרובת משפחה עם סרטן שד או שחלה. לא ידועים לנו גורמי סיכון סביבתיים לסרטן ערמונית.
אבחנת המחלה הראשונית כוללת בדיקת דם לחלבון ה- PSA ובדיקה רקטלית, במהלכה מתבצע מישוש הערמונית דרך פי הטבעת. מישוש אזור נוקשה בערמונית מחשיד להמצאות מוקד סרטני. חלבון ה- PSAנמצא ברמה נמוכה באופן תקין בדם אך גורמים שונים, כגון: הגדלה שפירה של הערמונית, תהליך דלקתי או פעילות מינית טרם הבדיקה, יכולים להביא לעלייה ברמות ה PSA . כאשר מתפתח סרטן ערמונית, עולות בהדרגה רמות ה PSA בדם. חשוב להבין כי אין ל- PSA ערך סף הנחשב תקין וכי ההתחייסות לתוצאת בדיקת הדם צריכה לקחת בחשבון את הגורמים שהוזכרו ואחרים נוספים.

כאשר עולה החשד להמצאות גידול סרטני בערמונית , השלב הבא בברור הינו ביצוע MRI ערמונית. בדיקת דימות זו מאפשרת לזהות נגעים חשודים לסרטן בערמונית. הנגעים מדורגים לציון 1-5 כאשר הסיכון לסרטן ערמונית עולה ככל שהדירוג עולה. נגעים בדרגה 1-2 הינם בסיכון נמוך לסרטן ערמונית ואינם דורשים ברור נוסף אלא רק מעקב. בנגעים בדרגה 3-5 ממשיך הבירור באמצעות ביופסיה. תחת הרדמה מקומית ובשילוב בדיקת ה-MRI ואולטרא סאונד, המוחדר דרך פי הטבעת, מועברת מחט דקה ונלקחות מספר פיסות רקמה מהנגעים החשודים ומאזורים קבועים בערמונית. הדגימה נבדקת תחת מיקרוסקופ ותוך מספר שבועות מתקבלת התשובה.
אם אכן נמצא גידול סרטני בערמונית , תקבע דרגת המחלה עפי המראה במיקרוסקופ. דרגת המחלה היא מדד חשוב להערכת הסיכון להתקדמות והתפשטות הגידול. קביעת דרגת המחלה נעשית לפי הסיווג על שם גליסון (Gleason). ככל שדירוג גליסון גבוה יותר המחלה אגרסיבית יותר. הדירוג נע בין 1-5 (בעבר 6-10) ומסייע לחלק את סרטני הערמונית לדרגות סיכון (נמוכה, בינונית, גבוהה) להתפשטות מחוץ לערמונית.
בהתאם לדרגת הסיכון יבוצעו בדיקות דימות נוספות להערכת שלב המחלה. בדיקת מיפוי עצמות מסייעת באבחון מחלה גרורתית לעצמות ואילו בדיקות ה CT או ה – MRI בטן מסייעות באבחון התפשטות המחלה לקשריות הלימפה ואיברים פנימיים. בשנים האחרונות נכנסה לשימוש בדיקת ה- PSMA PET-CT. בדיקה זו הינה בעלת רמת דיוק גבוהה יחסית ומסייעת באבחון של פיזור המחלה לבלוטות הלימפה, העצמות או איברים אחרים.

בתום הבירור נבנית התוכנית הטיפולית בהתאם למאפייני המחלה, גילו ומצבו הבריאותי של המטופל. ההחלטה הראשונה שצריכה להתקבל היא האם נדרש טיפול פעיל או שניתן ובטוח להתחיל ב”מעקב פעיל”. מעקב פעיל מתבצע באמצעות חזרה על בדיקת ה PSA והבדיקה הרקטלית ובדיקת MRI ערמונית אחת למספר חודשים כאשר המטרה הינה לזהות שנויים קטנים באופי סרטן הערמונית שמחייבים טיפול.
מטרת הטיפול בסרטן ערמונית ללא עדות להתפשטות אל מחוץ לערמונית היא ריפוי המחלה תוך מיזעור תופעות לוואי (שימור מירבי של התפקוד המיני ושליטה על הטלת השתן). הטיפולים הסטנדרטים הניתנים כיום לסרטן ערמונית ממוקם הם ניתוח כריתת ערמונית או קרינה (חיצונית או ברכיתרפיה).
ניתוח כריתה רדיקלית של הערמונית -מבוצע במטרה להוציא אל מחוץ לגוף את הערמונית, שלפוחיות הזרע הצמודות אליה ובהתאם לדרגת סיכון המחלה, גם קשריות לימפה מהאגן. הניתוח הוא הגישה הטיפולית היחידה המאפשרת אבחנה מהימנה של דרגת הגליסון בהסתמך על בדיקת רקמת הערמונית תחת המיקרוסקופ (ולא דגימה מביופסיה). דבר זה בעל חשיבות גבוהה לקביעת אופן המעקב והצורך בהמשך טיפול.
הגישה הניתוחית לכריתה רדיקלית של הערמונית השתנתה דרמטית בשנים האחרונות. הגישה הפתוחה הוחלפה למעשה בגישה רובוטית, זעיר פולשנית, בה מבוצע כל הניתוח בעזרת כ-5 חתכים קטנים בדופן הבטן. המנתח מבצע את הניתוח בעזרת כלי עבודה המוחדרים לגוף ומוחזקים ע”י מע’ רובוטית המאפשרת דיוק מרבי. גישה רובוטית כרוכה בפחות כאב, פחות דימומים, פחות סיבוכים ומאפשרת חזרה מהירה יותר לשיגרה. הניתוח אורך כשלוש שעות תחת הרדמה כללית . בסיום הניתוח יושארו נקז (צינורית דקה היוצרת מדופן הבטן) וקטטר שתן (צינור היוצא מהפין אל שקית שתן). משך האישפוז 3-4 ימים במהלכן יוצא הנקז. את הקטטר מוציאים במרפאה לאחר 7-10 ימים.
היבט חשוב של הטיפול הניתוחי הוא הניסיון לשמר את התפקוד המיני והשליטה בשתן. העצבים האחראים על מנגנון הזיקפה נמצאים בצמוד ומשני צידי הערמונית ועל כן במהלך כריתת הערמונית נפגעים עיצבי הזיקפה ברמה כזו או אחרת. במרבית המיקרים ניתן לבצע שימור מלא או חלקי של העצבים, אולם חשוב להבין כי קיים איזון עדין בין שימור העצבים לבין הוצאת הגידול הסרטני בשלמותו. ככל שהמנתח יבצע את הכריתה קרוב יותר לערמונית (תוך השארת יותר רקמת עצבים בגוף) כך עולה הסיכון להשארת מוקד גידולי בגוף. בהסתמך על נתוני המחלה והתפקוד המיני של המטופל לפני הניתוח והממצאים במהלך הניתוח יוחלט כיצד להתאים את הניתוח לנתוני המטופל ומחלתו.
מיד לאחר הניתוח, יחוו מרבית המנותחים ירידה בתפקוד המיני וביכולת השליטה בהטלת שתן. בסיוע פיזיותרפיה של רצפת האגן ותרופות לסיוע בהשגת זיקפה (כגון סיאליס וויאגרה) צפוי שיפור הדרגתי. כשנה לאחר הניתוח יגיעו מרבית המטופלים לשליטה טובה בהשתנה (98%) ולאפשרות להגיע לזיקפה (90%). מטופלים שסבלו מהפרעות בהשתנה ובזיקפה טרם הניתוח צפויים לתקופת החלמה ארוכה יותר וייתכן כי יזדקקו לטיפולים ו/או ניתוחים נוספים לשם השגת שליטה בשתן וזיקפה.
מספר שבועות לאחר הניתוח מתקבלת התשובה הפתולוגית מבדיקת הערמונית תחת המיקרוסקופ. הנתונים שיתקבלו הם בעלי חשיבות רבה ויכווינו את המעקב, שעיקרו חזרה על בדיקת הדם ל PSA אחת למספר חודשים. בנוסף, ובהתאם לסיכון לחזרת המחלה קיימת אפשרות להוסיף טיפול בקרינה עם או בלי טיפול הורמונלי .

הקרינה החיצונית היא סדרת טיפולים הניתנים במשך מספר שבועות. המטופל שוכב על מיטה ומקרן רב עוצמה פולט קרניים המתרכזות בבלוטת הערמונית. הטיפול עצמו אינו כרוך בכאב אולם ישנן מספר תופעות לוואי לטווח הקצר ולטווח הארוך. בטווח הקצר עלול הטיפול לגרום לעייפות ולבחילה. השפעת הקרינה על שלפוחית השתן והמעיים עלולה לגרום לדלקת המתבטאת בשלשול, כאב סביב פי הטבעת וכן צריבה, תכיפות ודחיפות בהטלת שתן. תופעות אלו משתפרות בדרך כלל בחודשים הראשונים לאחר סיום הטיפול אולם בקרב מיעוט קטן (5%) של המטופלים ימשכו לתקופות ארוכות יותר. מטופלים שסבלו מקושי ניכר בהשתנה טרם תחילת הטיפול עלולים, לאחר הקרינה, לחוות עצירה מוחלטת של ההשתנה, דבר המצריך הכנסת קטטר ולעיתים גם טיפול ניתוחי. בטווח הארוך צפויה ירידה בזיקפה . תופעות נדירות יותר המתרחשות באחוזים בודדים מהמטופלים הם דימומים חוזרים בשתן עקב דלקת כרונית של שלפוחית השתן , בצקות בגפיים (אם הוקרנו גם בלוטות הלימפה האגניות) והתפתחות גידולים משניים, כגון גידולי מעי.

קרינה פנימית (ברכיתרפיה ) מתבצעת על ידי החדרת עשרות גרגירים הפולטים קרינה רדיואקטיבית דרך העור באגן ולתוך הערמונית בהליך המבוצע בהרדמה כללית או אזורית (חצי גוף). הקרינה הורסת את תאי הגידול ותאי הערמונית בתהליך הנמשך חודשים ארוכים. לאחר ההחדרה ייתכן דימום, זיהום או קושי בהשתנה. תופעות הלוואי של הקרינה הפנימית דומות לאלו של הקרינה החיצונית אם כי הסיכון לתופעות הקשורות למעי נמוך יותר ואילו הקשיים בהטלת שתן עלולים להיות חמורים יותר.

מרבית החולים המטופלים כיום בקרינה (חיצונית או פנימית) יקבלו גם טיפול הורמונלי אשר מוריד את רמת הטסטוסטרון בגוף המטופל. מטרת הטיפול ההורמונלי היא הקטנת הסיכון לחזרה והתקדמות המחלה. הטיפול ניתן בדרך כלל כזריקה תת עורית אחת למספר חודשים. תופעות לוואי אפשריות של הטיפול ההורמונלי כוללות עייפות, מצב רוח ירוד, השמנה, אובדן החשק המיני, הפרעת זקפה, גלי חום, אוסטאופורוזיס והתפתחות מחלות לב.

חשוב להבין כי יעילות הטיפול בסרטן זהה עבור ניתוח וקרינה. שתי שיטות הטיפול זהות מבחינה זו. השוני בין שתי השיטות הינו בפרופיל הסיבוכים השונה. בעוד שהסיבוכים מניתוח (הפרעת זקפה ואי שליטה במתן שתן) מופיעים מיד לאחר הניתוח ומשתפרים עם הזמן, הסיבוכים לאחר קרינה מופיעים לאחר מספר שנים ומתגברים עם הזמן.

ניתן לקבל ייעוץ ושירות ניתוחי במסגרת:
ביטוחים משלימים של 4 קופות החולים וכל חברות הביטוח

ד"ר מיקי הייפלר

ד”ר הייפלר הינו מתמחה בכירורגיה אוראונקולוגית, וזעיר פולשנית, אשר עבר הכשרות מיוחדת בנושא ניתוחים אונקולוגיים מורכבים במרכז לסרטן ע”ש פוקס-צייס אשר בפילדלפיה, ארה”ב.

כמו כן, ד”ר הייפלר הינו אורולוג – אונקולוג בכיר. מרכז תחום האורולוגיה האונקולוגית במרכז הרפואי אסף הרופא. מומחה בכירורגיה אורולוגית עם התמחות בטיפול הכירורגי בסרטני כליה, ערמונית כיס שתן ואשכים. מומחה בגישות ניתוחיות בסיוע רובוט וזעיר-פולשניות.

אולי יעניין אותך גם

דימום בשתן

דימום בשתן הינו תלונה נפוצה היכולה להגרם מסיבות רבות בינהן אבנים במע’ השתן, ערמונית מוגדלת שפירה, דלקות בדרכי שתן ועוד.

מידע נוסף »

סרטן כליה

סרטן כליה (נקרא גם RCC) אינו נפוץ ובכל שנה מאובחנים בישראל כ- 600 חולי סרטן כליה. קיימים מספר תתי סוגים

מידע נוסף »

סרטן כיס שתן

סרטן כיס שתן השתן הוא גורם התמותה החמישי מסרטן בקרב גברים בישראל. בכל שנה מאובחנים כ 1000 חולים חדשים. המחלה

מידע נוסף »

ניתן לקבוע פגישת יעוץ בשיחת וידאו, ללא צורך בהגעה פיזית למרפאה.


השאירו פרטים לקביעת ייעוץ או חייגו:

077-8041312

ניתן לקבוע פגישת יעוץ בשיחת וידאו, ללא צורך בהגעה פיזית למרפאה.
השאירו פרטים לקביעת ייעוץ או חייגו:
077-8041312