סרטן כליה

סרטן כליה (נקרא גם RCC) אינו נפוץ ובכל שנה מאובחנים בישראל כ- 600 חולי סרטן כליה. קיימים מספר תתי סוגים השונים בהתנהגותם הביולוגית ומידת האלימות שלהם. חלק מתתי הסוגים קשור לעתים לסינדרום גנטי מורש (~5%) אולם במרבית המקרים המחלה אינה עוברת בתורשה. עישון , השמנת יתר ויתר לחץ דם הם גורמי סיכון להתפתחות סרטן כליה.
כיום, השימוש הנרחב בבדיקות דימות כדוגמת אולטרא סאונד ו- CT, הוביל לכך שרוב גידולי הכליה מתגלים כיום באופן מיקרי ובשלב מוקדם יחסית ,מבלי שהמטופל סובל מתופעות כלשהן. כאשר הגידול גדול מאוד הוא עלול לגרום לדימום בשתן, כאב במותן או מישוש גוש בבטן.

גידול סרטני בדופן שלפוחית השתן

גוש כלייתי אשר התגלה באופן מקרי זקוק לבדיקת CT/MRI ממוקדת אשר תעריך תכונות כגון גודל, מיקום בתוך הכליה, יחס לאיברים סמוכים וקליטת חומר הניגוד בגוש (האדרה). בדיקת הדימות תאפשר גם לזהות האם הגידול ממוקם לכליה בלבד או שלח גרורות לבטן או לחזה. תכונות אלו יאפשרו את אפיון הגוש ויסייעו בהחלטה על הטיפול הרצוי. חשוב לציין כי קשה עד בלתי אפשרי להבדיל בין גושים שפירים וסרטניים עפי בדיקת הדימות בלבד. הרוב המוחלט של גושים כלייתיים (כ-80%) הינם סרטניים ורק המיעוט הינם שפירים. בדיקות נוספות שיבוצעו הן בדיקות דם ושתן.
ביופסיה מהגוש היא כלי היכול לסייע כדי לאפיין אותו בצורה טובה יותר. הביופסיה נעשית בהרדמה מקומית תחת הנחיית CT או אולטרא סאונד. במהלך הפעולה מוחדרת דרך המותן מחט שדרכה מוציאים דגימה מהגוש לשם בדיקה פתולוגית. למרות שהליך זה בטוח יחסית , כמות החומר המתקבל קטנה ובאחוז לא מבוטל של המיקרים (עד 15%) הפתולוג אינו יכול לקבוע בצורה חד משמעית האם מדובר בסרטן. בנוסף, קיימים מקרים שבהם הגוש הכלייתי מכיל אזורים שפירים ואזורים סרטניים (גידול היברידי). במצב זה, ביופסיה לא יכולה לשלול נוכחות של סרטן גם כאשר התשובה ממנה הינה שפירה. לפיכך, במרבית המיקרים ההחלטה הטיפולית מתקבלת על סמך בדיקות ההדמיה ושאר נתוני המטופל והביופסיה לא מוסיפה מידע נוסף.
כאשר בבדיקות ההדמיה אין עדות להתפשטות אל מחוץ לכליה – מדובר על מחלה ממוקמת. קיימות מספר אפשרויות לטיפול בסרטן כליה ממוקם: ניתוח לכריתת הגוש הכלייתי, ניתוח לכריתת הכליה, מעקב פעיל והרס אנרגטי של הגוש. מטרת כל אחת מהגישות הטיפוליות היא שליטה אונקולוגית (מניעת התפשטות המחלה), שימור מירבי של התפקוד הכלייתי ומזעור סיבוכי הטיפול. באופן עקרוני, ככל שהמטופל צעיר ובריא יותר וככל שהגוש גדול יותר צריכה להנקט גישה אקטיבית יותר.
טיפול הבחירה הניתוחי הוא כריתת הגוש הכלייתי תוך שימור מרבית הכליה. הניתוח מבוצע תחת הרדמה כללית במשך כשעתיים. אצל רוב המטופלים מיושמת כיום הגישה הלפרוסקופית/רובוטית דרך מספר חתכים קטנים. בגישה הרובוטית המנתח שולט בכלי העבודה בעזרת מע’ רובוטית המאפשרת דיוק מירבי של הכריתה וכך שימור מיטבי של מרבית הכליה. גישה זעיר פולשנית זו כרוכה בפחות כאב, פחות דימומים ומאפשרת חזרה מהירה יותר לשיגרה. משך האשפוז הממוצע לאחר הניתוח הוא 3 ימים במהלכם יוצאו קטטר השתן והנקז הבטני שמושארים בזמן הניתוח. מספר שבועות לאחר הניתוח מתקבלת התשובה הפתולוגית מבדיקת הגוש תחת המיקרוסקופ. ההחלמה מניתוח זה צפויה להיות מלאה. בחלק קטן של המטופלים (10%) קיימת פגיעה מסוימת בתפקוד הכלייתי אשר דורשת מעקב בלבד.

ניתוח לכריתת הכליה בשלמותה (כריתה רדיקלית של הכליה) מבוצע כאשר הגוש מורכב מדי לכריתה חלקית (בשל גודלו או מיקומו) או כאשר היתרונות של שימור כלייה קטנים יחסית לסיכונים בניתוח. גם ניתוח זה מבוצע לרוב בגישה לפרוסקופית/רובוטית ואולם בכדי להוציא את הכליה לאחר כריתתה מבוצע חתך בבטן תחתונה. מיקום החתך באזור זה כואב פחות ומשפיע פחות על הנשימה לעומת החתך בגישה הפתוחה (בטן עליונה סמוך לקשת הצלעות ) ולכן הגישה הלפרוסקופית עדיפה. קטטר השתן שמושאר בניתוח מוצא בדרך כלל למחרת יום הניתוח.

גישה אפשרית נוספת במטופלים בגיל מתקדם, במטופלים עם מחלות רקע מרובות ומורכבות וכאשר מדובר בגושים קטנים מאוד (פחות מ-2 ס”מ) היא מעקב פעיל. מטרת המעקב הינה לזהות שנויי במאפייני הגידול בזמן המאפשר עדיין טיפול פעיל בטוח. המעקב מתבצע באמצעות חזרה על בדיקת ההדמיה אחת למספר חודשים. גישה זו הוכחה כבטוחה (המחלה לא תתקדם ב – 97.5% ממטופלים במעקב פעיל) ולעיתים אף חוסכת כל התערבות. באם בכל זאת הגוש גדל או משנה את מאפייני בדיקת הדימות שלו , החולה יופנה לטיפול אקטיבי.

הרס (אבלציה) אנרגטי של הגוש הכלייתי עושה שימוש במקורות אנרגיה שונים המוחדרים לאזור הגוש הכלייתי דרך העור וגורמים להרס הרקמה בצורה ממוקדת. השיטות הנפוצות ביותר כוללות הקפאה (Cryotherapy), שימוש בגלי רדיו (Radio Frequency Ablation) או גלי על-שמע ממוקדים (HIFU). פעולות אלו מבוצעות תחת הרדמה מקומית וטשטוש. במרבית המחקרים יעילות האבלציה הייתה נמוכה מזו של ניתוח לכריתת הגוש ובעיקר בגושים בגדולים מ – 4 ס”מ. לאור זאת ,שיטות אלו מהוות חלופה טיפולית בעיקר בגילאים המתקדמים ובגושים קטנים.
יעילות הטיפולים הנ”ל בסרטן כליה ממוקם הינה גבוהה ביותר. המטרה הינה לבחור את הטיפול המתאים ביותר למטופל עפי מאפייני הגידול, גיל ומצבו הבריאותי של המטופל. בעת בחירה נכונה, ההחלמה מסרטן הכליה הממוקם קרובה ל-100% עם שיעור סיבוכים נמוך מאוד (<5%)

ניתן לקבל ייעוץ ושירות ניתוחי במסגרת:
ביטוחים משלימים של 4 קופות החולים וכל חברות הביטוח

ד"ר מיקי הייפלר

ד”ר הייפלר הינו מתמחה בכירורגיה אוראונקולוגית, וזעיר פולשנית, אשר עבר הכשרות מיוחדת בנושא ניתוחים אונקולוגיים מורכבים במרכז לסרטן ע”ש פוקס-צייס אשר בפילדלפיה, ארה”ב.

כמו כן, ד”ר הייפלר הינו אורולוג – אונקולוג בכיר. מרכז תחום האורולוגיה האונקולוגית במרכז הרפואי אסף הרופא. מומחה בכירורגיה אורולוגית עם התמחות בטיפול הכירורגי בסרטני כליה, ערמונית כיס שתן ואשכים. מומחה בגישות ניתוחיות בסיוע רובוט וזעיר-פולשניות.

אולי יעניין אותך גם

דימום בשתן

דימום בשתן הינו תלונה נפוצה היכולה להגרם מסיבות רבות בינהן אבנים במע’ השתן, ערמונית מוגדלת שפירה, דלקות בדרכי שתן ועוד.

מידע נוסף »

סרטן ערמונית

סרטן הערמונית הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל. בכל שנה מאובחנים כ- 2500 חולים בסרטן הערמונית. הסיכון לחלות

מידע נוסף »

סרטן כיס שתן

סרטן כיס שתן השתן הוא גורם התמותה החמישי מסרטן בקרב גברים בישראל. בכל שנה מאובחנים כ 1000 חולים חדשים. המחלה

מידע נוסף »

ניתן לקבוע פגישת יעוץ בשיחת וידאו, ללא צורך בהגעה פיזית למרפאה.


השאירו פרטים לקביעת ייעוץ או חייגו:

077-8041312

ניתן לקבוע פגישת יעוץ בשיחת וידאו, ללא צורך בהגעה פיזית למרפאה.
השאירו פרטים לקביעת ייעוץ או חייגו:
077-8041312