דימום בשתן

הבירור לדימום בשתן יכלול 3 מרכיבים:

1. ציסטוסקופיה – הכנסת מצלמה אל כיס שתן השתן דרך פתח השופכה. מטרת בדיקה זו הינה הערכה ויזואלית של מע' השתן התחתונה (צינור השתן וכיס השתן). הבדיקה נעשית לאחר הרדמה מקומית בלבד ובמהלכה מוחדר סיב אופטי גמיש דרך פתח השופכה (פתח יציאת השתן) ומתבצעת סריקה של כל כיס השתן. הבדיקה אינה דורשת הכנה או אשפוז וכרוכה באי נעימות מוגבלת וקצרה בלבד.
2. וכרוכה באי נעימות מוגבלת בלבד וקצרה. הציסטוסקופיה מאשפרת זהוי של גידולים או פוליפים בצינור השתן ובכיס השתן אשר מצריכים בהמשך ביצוע בדיקת ביופסיה.
3. בדיקת שתן לתאים החשודים לממאירות (ציטולוגיה) – היא בדיקת השתן תחת מיקרוסקופ לזיהוי תאי גידול. בדיקה זו מעלה חשד לגידולים קטנים שלא תמיד מודגמים בעזרת הציסטוסקופיה או בדיקת הדימות.
4. בדיקת דימות של מע' השתן העליונה – הצילום שמדגים את מערכת השתן בצורה הטובה ביותר הוא בדיקת סיטי אורוגרפיה. בבדיקה זו מצלמים את הבטן והאגן לפני ואחרי הזרקת חומר ניגוד (יוד) לוריד. צילום זה מאפשר סריקה של כל מערכת השתן. הבדיקה מאפשרת לזהות פוליפים הן במע' השתן התחתונה והן העליונה (כליות וצינורות השתן המחברים אותן לכיס השתן – שופכנים). בדיקת הסיטי גם תראה סימנים להתפשטות המחלה אל מחוץ לכיס שתן השתן. לעיתים ישנם גידולים קטנים או שיטחיים שאינם מזוהים בבדיקת הסיטי ומכאן חשיבותה של ההסתכלות הישירה בעזרת ציסטוסקופיה.

במידה והבדיקות הנ"ל העלו חשד לנוכחות תהליך החשוד כסרטן בכיס שתן, המטופל יופנה לניתוח הקרוי TURBT – Trans urethral resection of bladder tumor לשם כריתת הגידול וקביעת מאפייניו הפתולוגיים תחת המיקרוסקופ. בדומה לבדיקת הציסטוסקופיה, מתבצע הניתוח דרך פתח השופכה אולם תחת הרדמה כללית או אזורית (חצי גוף). במהלך הניתוח מוחדרת מצלמה עם כלי לכריתת גידול דרך פתח צינור השתן והפוליפים בכיס השתן נכרתים ונשלחים לבדיקה פתולוגית להערכת סוג ודירוג הגידול. קטטר המושאר בניתוח יוצא לאחר יום עד מספר ימים בודדים. הפתולוג שיבדוק את התכשיר מהניתוח יספק נתונים חשובים לגבי סוג הגידול, עומק חדירת הגידול לדופן כיס שתן השתן (שלב המחלה) ורמת האגרסיביות של תאי הגידול (דירוג הגידול). על סמך נתונים אלו ייקבע הצורך בטיפולים נוספים ופרוטוקול המעקב .