ביופסיית ערמונית פיוזן

כיום, אבחנה רקמתית של  סרטן הערמונית נעשית בעזרת דגימת בלוטת הערמונית (ביופסיה) בטכנולוגיה המשלבת תמונת MRI  ואולטרסאונד.

ביופסיית פיוזן מתחילה בביצוע של בדיקת MRI. בדיקה ראשונית זו תעשה מספר ימים עד שבועות טרם הביופסיה המתוכננת. רופא מומחה בMRI  של הערמונית ינתח את התמונות, יזהה ויסמן אזורים חשודים לסרטן הערמונית.

ביופסיית פיוזן נעשית תמיד תחת הנחיית אולטרסאונד טרנסרקטלי. האורולוג יכניס בתחילת הפעולה מתמר אולטרסאונד דרך פי הטבעת של המטופל. מתמר זה יאפשר הדמייה מדויקת של הערמונית. בשלב הראשון תתבצע הרדמה מקומית של כל הערמונית. טכנולוגיית הפיוזן מאפשרת כעת להשתמש בתמונות ה-MRI  בכדי לכוון לאזורים החשודים שהוגדרו ע”י הרדיולוג מומחה ה-MRI. בזמן לקיחת הביופסיות, האזורים החשודים שסומנו יראו במסך ויאוחדו עם תמונת האולטרסאונד בזמן אמיתי. כך תתאפשר דגימה מוכוונת MRI  של האזורים החשודים תחת הנחיית אולטרסאונד. בנוסף לביופסיה המכוונת מהאזורים החשודים, ילקחו דגימות נוספות מכלל אזורי הערמונית מאחר וידוע כי גם אזורים אלו עלולים להסתיר רקמה סרטנית.

הכנה לביופסיה

יש להפסיק טיפול במדללי דם כגון אספירין, פלביקס, קומדין, קלקסן, אלקוויסט, ברילינטה, פרדקסה מספר ימים טרם הביופסיה בתאום עם הרופא המטפל.

יממה טרם הביופסיה המטופל יתחיל טיפול אנטיביוטי מונע עם ציפרודקס 500 מ”ג פעמיים ביממה. ביום הביופסיה המטופל יבצע לעצמו חוקן בכדי לנקות את הרקטום ולהוריד את הסיכון לזיהום.

לאחר הביופסיה, המטופל ממתין כ-10 דקות מחוץ לחדר הפעולה ולאחר מכן ילך לביתו. אין הכרח להגיע עם מלווה. התשובה הפתולוגית מגיע לרופא לאחר כשבועיים עד שלושה.

סיבוכים אפשריים של הביופסיה:

  1. דימום בשתן (המטוריה) – זוהי תופעת לוואי שכיחה של ביופסיה וקורית בכ-20-63% מהמטופלים.  לרוב מדובר בדימום קל בלבד החולף מעצמו תוך מספר ימים. יש להקפיד על שתיית מים מרובה בכדי לשטוף את הדימום.
  2. דימום בצואה (המטוכזיה) – תופעת לוואי נפוצה גם כן וקורית ב-2-20% מהמטופלים. הדימום הרקטלי הינו לרוב קל וחולף מעצמו.
  3. דימום בזרע (המטוספרמיה) – קורה בכ-50% מהמטופלים לאחר הביופסיה. נמשך מספר חודשים ולא דורש כל ברור או טיפול.
  4. זיהום בשתן – קורה במיעוט של המטופלים המקבלים טיפול אנטיביוטי מונע כפי שתואר לעיל (עד 2%). מתבטא בחום, קושי במתן שתן, צריבה במתן שתן, כאבים באשכים. סיבוך זה דורש טיפול אנטיביוטי ולעיתים נדירות אף אשפוז.
  5. אצירת שתן – עלולה לקרות לכ-0.2% מהמטופלים ודורשת ניקוז כיס השתן עם קטטר. מטופלים עם ערמונית מוגדלת בעת הביופסיה נמצאים בסיכון מוגבר לאצירת שתן.

ניתן לקבל ייעוץ ושירות ניתוחי במסגרת:
ביטוחים משלימים של 4 קופות החולים וכל חברות הביטוח

ד"ר מיקי הייפלר

ד”ר הייפלר הינו מתמחה בכירורגיה אוראונקולוגית, וזעיר פולשנית, אשר עבר הכשרות מיוחדת בנושא ניתוחים אונקולוגיים מורכבים במרכז לסרטן ע”ש פוקס-צייס אשר בפילדלפיה, ארה”ב.

כמו כן, ד”ר הייפלר הינו אורולוג – אונקולוג בכיר. מרכז תחום האורולוגיה האונקולוגית במרכז הרפואי אסף הרופא. מומחה בכירורגיה אורולוגית עם התמחות בטיפול הכירורגי בסרטני כליה, ערמונית כיס שתן ואשכים. מומחה בגישות ניתוחיות בסיוע רובוט וזעיר-פולשניות.

אולי יעניין אותך גם

דימום בשתן

דימום בשתן הינו תלונה נפוצה היכולה להגרם מסיבות רבות בינהן אבנים במע’ השתן, ערמונית מוגדלת שפירה, דלקות בדרכי שתן ועוד.

מידע נוסף »

סרטן ערמונית

סרטן הערמונית הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל. בכל שנה מאובחנים כ- 2500 חולים בסרטן הערמונית. הסיכון לחלות

מידע נוסף »

סרטן כליה

סרטן כליה (נקרא גם RCC) אינו נפוץ ובכל שנה מאובחנים בישראל כ- 600 חולי סרטן כליה. קיימים מספר תתי סוגים

מידע נוסף »

סרטן כיס שתן

סרטן כיס שתן השתן הוא גורם התמותה החמישי מסרטן בקרב גברים בישראל. בכל שנה מאובחנים כ 1000 חולים חדשים. המחלה

מידע נוסף »

ניתן לקבוע פגישת יעוץ בשיחת וידאו, ללא צורך בהגעה פיזית למרפאה.


השאירו פרטים לקביעת ייעוץ או חייגו:

077-8041312

ניתן לקבוע פגישת יעוץ בשיחת וידאו, ללא צורך בהגעה פיזית למרפאה.
השאירו פרטים לקביעת ייעוץ או חייגו:
077-8041312